קשיי כתיבה אצל ילדים/ קשיים בכתיבה/ קושי בכתיבה אצל ילדים/ ילד איטי בכתיבה/ איטיות בכתיבה/ כתיבה איטית אצל ילדים/ בעיה גרפו מוטורית, יכולות לנבוע מגורמים שונים בהם:

• אחיזת עיפרון לא בשלה. שאינה כוללת "טריפוד דינמי" (במצב נכון, זרת וקמיצה תומכות על הדף, ושלוש האצבעות הנותרות מתפעלות ביעילות את כלי הכתיבה..).
• קשיים בכתיבה עקב קואורדינציה מוטורית עדינה לקויה, או קואורדינציה חזותית מוטורית לקויה.
• קושי בכתיבה בשל קושי בתכנון תנועה/ קשיים בתכנון תנועה (תכנון תנועה לילדים, תכנון תנועה אצל ילדים, תכנון תנועה- פרקסיס)
• לקות במערכת תחושה עמוקה (קינסטזיה) הכוללת (בין השאר) את כישור השריר (muscle spindle), קולטנים שתפקידם להבטיח בקרה מדויקת לכיווץ השריר (קישור בין העומס המוטל על השריר ועוצמת ההתכווצות הנדרשת ממנו). ילד הסובל מתת תחושה (במערכת תחושה עמוקה) ישתמש לעיתים באחיזת עיפרון מאומצת (ויחרוט על הדף), לצורך קבלת משוב תחושתי (גרייה תחושתית) מתנועות מפרקי ידו במהלך הכתיבה. אותה אחיזה מאומצת, מן הסתם תגרור התעייפות של השרירים, או תחושת אי נוחות די מהירה ותכביד על הכתיבה, וכך נקבל דיסגרפיה/ לקות גרפו מוטורית/ ילד איטי בכתיבה!

יתרה, ילד בעל לקות במערכת תחושה עמוקה (קינסטזיה) יתקשה בזיהוי שגיאות בתנועותיו (ומן הסתם, לא יתקן אותן..) ויסתמך יתר על המידה על עיניו בכל ביצוע תנועתי, בכלל זה בפעולת הכתיבה (דבר שיימנע אוטומטיזציה בכתיבה ויידרוש השקעת משאבים קוגניטיביים מיותרים בתכנון הכתיבה, לעיתים 'על חשבון' הקשבה למורה בכיתה…). שימו לב, מערכת תחושה עמוקה נחשבת כבעלת מרכיב דומיננטי בבקרה מוטורית-תנועתית, ומעורבת כמעט בכל פעולה המתבצעת ביומיום ולכן, חשוב מאוד לשפר את תפקודה!

• טונוס (מתח שריר) תקין מאפשר דירוג תנועה והשקעת מידת הכוח התואמת את המטלה הספציפית. ילד בעל היפוטוניה/ טונוס שרירים נמוך/ רפיון שרירים, ישקיע לעיתים לחץ מופחת, או לחץ עודף על כלי הכתיבה כפיצוי על ההיפוטוניה/ גיוס שרירים ומפרקים שאינם רלוונטיים לפעולת המוטוריקה העדינה (מידע נרחב בדף טונוס שרירים נמוך טיפול היפוטוניה בילדים טיפול בהיפוטוניה היפוטוניה טיפול היפוטוניה וגמישות יתר היפוטוניה אצל ילדים).

חשוב מאוד גם לדעת כי היפוטוניה בילדים המלווה בתת רגישות במערכת תחושה עמוקה, עשויה לתבוע מהם מחיר אנרגטי כבד ומשמעותי בעת ביצוע פעולות כגון כתיבה. בהמשך להתייחסותנו בדף היפוטוניה אצל ילדים למאמץ הרב הנדרש מהילדים בעת שימור מנח גוף זקוף כנגד כח הכובד ובהתגברות על גמישות יתר במפרקים (אם קיימת במקביל) נוסיף ונספר לכם גם כי ילד בעל טונוס שרירים נמוך הסובל מתת רגישות במערכת תחושה עמוקה, עשוי להידרש לאמץ את שריריו בצורה נוספת (ומן הסתם, להתעייף מהר מאוד..) בעת פעולות כגון כתיבה, וזאת בשל הפעלת לחץ על כלי הכתיבה.

שימו לב לפיכך, כמה כוחות (פיזיים וגם נפשיים) עשויים להידרש מילד בעל היפוטוניה/ מתח שרירים נמוך לצורך פיצויים שונים שעליו לבצע:

1. 1.  התמודדות עם כוח הכובד לצורך השגת יציבה נכונה בישיבה;
   2.  התגברות על גמישות יתר במפרקים (אם קיימת..);
   3.  התגברות על היפוטוניה בגיוס טונוס לטובת הפעלת השרירים העדינים בעת הכתיבה;
   4.  התגברות על תת הרגישות בתחושה עמוקה (אם קיימת..).

מעייף ומתסכל רק לקרוא את הפסקה הנוכחית. ברור כעת כי היפוטוניה ו- גמישות יתר אצל ילדים לא מאפשרות ממש חיים קלים (התפקוד היומיומי עשוי לעיתים להיות משימת הישרדות, וכאן בדיוק המקום להכניס את הביטוי "The poor gets poorer"), אך אל דאגה- בדיוק לשם כך פיתחנו את שיטת 'מוטוריקל'/ 'Adaptive-Load'! יש ברשותנו מבחר אדיר של כלי טיפול מדעיים שיהפכו את כל משימות ההתמודדות לקלות שבעתיים או לבלתי רלוונטיות בעליל (במקרה של תת רגישות במערכת תחושה עמוקה)!